נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים
בעקבות תאונות הדרכים והקטל בכבישים, אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות אכיפה מאסיבית ומשמעותית מצד משטרת ישראל לגילוי נהגים שנוהגים בשכרות או תחת השפעת סמים. ביטוי לכך, ניתן אף לראות בחקיקה אשר החמירה בצורה משמעותית את רף הענישה לעבירה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים.
מהי נהיגה בשכרות?
עפ"י פקודת התעבורה, כאשר אדם נוהג כאשר מצוי בדמו 50 מ"ג אלכוהול ביחס ל-100 מ"ל דם. או לחלופין בבדיקת נשיפה מצוי מעל 240 מק"ג אלכוהול ביחס לליטר אוויר נשוף, הרי הוא נחשב ל"שיכור" מבחינת ההגדרה המצויה בפקודת התעבורה. יש לשים לב כי בית המשפט המחוזי בירושלים הרחיב את הרף הקבוע בחוק וקבע כי רק כאשר יימצא בבדיקת נשיפה מעל 290 מק"ג אלכוהול ביחס לליטר אוויר נשוף, ייחשב הדבר לנהיגה בשכרות עפ"י לשון החוק.
בדיקת ינשוף, כיצד?
בדיקת ינשוף היא אמצעי להשיג ראיה לצורך הצגתה במשפט כנגד מי שעבר על מצוות המחוקק ונהג בשכרות.
לפיכך, על הבדיקה להיות מדוייקת ומהימנה בכדי שבית המשפט יוכל לסמוך הרשעתו על סמך ממצאי בדיקה זו.
לצורך כך, נקבעו כללים ברורים אודות הדרך בה יש לבצע את בדיקת הינשוף, כמו: כיול המכשיר, משך הזמן שבין העיכוב לבדיקה עצמה, איסור לאכול/לשתות/לעשן בטרם הבדיקה וכו'.
חריגה מכללי הבדיקה עלולה להטיל ספק בקבילות הבדיקה או לחלופין במשקלה כראיה בהליך פלילי. דבר אשר בהחלט יכול להוות עילה לזיכוי או לחלופין ישפיע על האפשרות להגיע להסדר מקל וטוב לנאשם.
ענישה
העונש הקבוע בפקודת התעבורה הוא: לפחות שנתיים פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי.
לבית המשפט שדן בתיק יש סמכות מוקנית בחוק לרדת מעונש המינימום בנימוקים מיוחדים שיפורטו בפסק הדין. כמובן שבין היתר, עריכת בדיקת ינשוף מבלי להקפיד על כל הכללים שנקבעו, יכולה להוות נימוק מיוחד לרדת מהענישה המינימליסטית הקבועה בחוק.
סירוב לבדיקה
הרבה נהגים חושבים שסירוב לבצע בדיקת שכרות "יציל" אותם מאימת הדין.
חשוב להבין שההיפך הוא הנכון. מבחינת פקודת התעבורה, סירוב לבצע בדיקת שכרות יוצרת חזקה שאותו אדם נהג בשכרות כלשון החוק. יתרה מזאת, כאשר הדבר מגיע בפני בית משפט "סירוב" לעבור בדיקת שכרות נתפס כנהיגה ברף גבוה של שכרות. דבר הגורם הלכה למעשה להטלת עונשים חמורים ומכבידים שכוללים בין היתר עונשי פסילה בפועל ארוכים במיוחד.
למרות זאת, סירוב לעבור בדיקת שכרות לא מהווה סוף פסוק!
כאשר אדם מסרב לבצע בדיקת שכרות ניתן לנמק את הסירוב בכך ש:
- לא ביקשו בצורה מפורשת מהנהג להיבדק.
- השוטר לא הסביר לנהג על מטרת הבדיקה.
- השוטר לא הסביר לנהג המסרב את משמעות סירובו ואת העונש שצפוי לו בשל כך.
- מצבו הבריאותי של הנהג מצדיק סירוב לבקשת הבדיקה.
פסילה מנהלית והחרמת רכב
לקצין משטרה סמכות מוקנית בחוק לפסול את רשיונו ו/או להחרים את רכבו של מי שנהג לכאורה בשכרות למשך 30 ימים וזאת בכפוף להליך של שימוע בו הנהג יוכל להעלות את דבריו וטענותיו בפני הקצין שמקבל את ההחלטה.
לנהג יש זכות לבוא להליך השימוע מלווה עם עורך דין תעבורה. יש לזכור שהליך השימוע עתיד לחרוץ את גורלו של רשיון הנהיגה ו/או הרכב בו נהג החשוד למשך 30 הימים הקרובים. עובדה שעלולה להיות הרת גורל לנהג או לבעלים בפועל של הרכב.
העלאת טיעונים נכונים ועניינים בפני קצין המשטרה בהליך השימוע יכולים להשפיע הן על הפסילה המנהלית והחרמת הרכב. והן על ההליך שעתיד להתנהל בפני בית המשפט לתעבורה.
משרדנו מתמחה בייצוג בעברות נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד תעבורה המתמחה בייצוג בעברות נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.
