גרם מוות ברשלנות
עבירת גרם מוות ברשלנות הינה עבירה שתוצאתה הינה תוצאה קשה מסוג מותו של אדם. אנו עדים ליותר ויותר אנשים שמעורבים בתאונת דרכים ומואשמים בבתי המשפט בעבירת גרם מוות ברשלנות. מהן יסודות העבירה וכיצד ניתן להתמודד עימה?
מוות כתוצאה הכרחית
בכדי למלא יסוד בסיסי בעבירות המתה בכלל ובעבירת גרם מוות ברשלנות בפרט, חובה כי תתקיים התוצאה הקשה בדמות מותו של אדם. ללא קיומה של תוצאה זו, לא ניתן להאשים ולהרשיע אדם בעבירת המתה בכלל ובגרם מוות ברשלנות בפרט. גרם מוות ברשלנות הינה עבירה בעלת יסוד נפשי חריג בנוף ההליך הפלילי, שכן בעבירה זו הנאשם כלל לא חפץ בתוצאה הקטלנית, אז נשאלת השאלה מדוע מעמידים אותו לדין פלילי? התשובה נעוצה ברצון של המחוקק להמחיש לנו את קדושת החיים והצורך לנהוג במשנה זהירות כאשר הדבר נוגע לחייהם של בני אדם.
במה שונה עבירת גרם מוות ברשלנות משאר העבירות
עולה שאלה במה שונה עבירת גרם מוות ברשלנות משאר עבירות ההמתה? התשובה היא, ביסוד הנפשי. עבירת גרם מוות ברשלנות מאופיינת ביסוד נפשי חריג במיוחד שכן מדובר בעבירה לפיה אדם כלל לא חפץ בתוצאה הקטלנית אולם הוא היה "רשלן" והיה עליו לצפות את התוצאה הקטלנית. שכן, אם האדם היה חפץ בתוצאה הקטלנית הרי שיש לייחס לו את עבירת הרצח באם מתקיים לגביו היסוד הנפשי המיוחד של "כוונת תחילה" או לכל הפחות את עבירת ההריגה, שכן חפציות בתוצאה משמעותה "כוונה" שהינה יסוד נפשי המאפיין את עבירת ההריגה.
תאונות דרכים קטלניות
בתאונות דרכים קטלניות, אנו עדים לכתבי אישום המוגשים כנגד הנהגים הפוגעים בגין גרימת מוות ברשלנות. עולה שאלה כיצד ניתן להאשים אדם ואף להרשיעו בתוצאה שהוא כלל לא חפץ בה? התשובה לכך נעוצה ברצונו של המחוקק כי אנשים בכלל ונהגים בפרט ינהגו במשנה זהירות ויהיו מודעים לסביבתם וזאת מתוך רצון להניף על נס את ערך קדושת החיים ושמירה עליהם. לפיכך, הנטל על התביעה להוכיח שעל הנאשם היה לצפות את התוצאה הטרגית בנסיבות המקרה וזאת על אף שבפועל הוא לא חפץ בתוצאה ולא צפה אותה בפועל.
עולה שאלה כיצד ניתן להתגונן מפני אישום שכזה? התשובה היא כי על הנאשם להוכיח שבנסיבות העניין הנאשם לא יכול היה לצפות את המקרה האמור ובנוסף אדם סביר מן היישוב גם לא יכול היה לצפות במקומו אפשרות כאמור. כמובן שהנטל הזה הוא נטל מכביד והוכחתו דורשת לרוב הסתייעות בגורמים מקצועיים כגון חוקר ומשחזר תאונות דרכים וכו'.
מה בין גרם מוות ברשלנות לבין הריגה
ההבחנה בין העבירות הינה הבחנה משמעותית מאוד, שכן העונש בגין גרם מוות ברשלנות הינו עד שלוש שנות מאסר ואילו העונש בגין עבירת הריגה הינו עד עשרים שנות מאסר.
מבחינה עניינית ההבחנה בין העבירות מצויה ביסוד הנפשי. בעוד בעבירת גרם מוות ברשלנות יש להוכיח רשלנות, בעבירת הריגה יש להוכיח כוונה או פזיזות. אולם שימו לב, בתי המשפט כבר קבעו כי "רשלנות גסה" עולה בכדי היסוד הנפשי מסוג "קלות דעת" אשר יש בו להקים יסוד נפשי מסוג "פזיזות" אשר ממלא את היסוד הנפשי הנדרש לעבירת הריגה. ומשכך, מותו של אדם שבוצעה תוך כדי עבירת "פגע וברח", "נהיגה בשכרות", "מהירות מופרזת חריגה" ועוד עבירות נוספות, יכולות להוביל למצב בו הנהג הפוגע יואשם בעבירת הריגה ולא בעבירת גרם מוות ברשלנות.
ענישה
המחוקק קבע לעבירת גרם מוות ברשלנות עונש מקסימלי של עד 3 שנות מאסר. לאחרונה אנו עדים לפסיקות מחמירות מצד בית המשפט אשר קבע מתחם ענישה של מאסר בפועל ממש ואינו מסתפק בעבודות שירות אלה בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן בלבד.
עורך דין פלילי
לאור ההבחנה הדקה שבין עבירות ההמתה השונות וכן לאור פער הענישה המשמעותי שבין עבירת גרם מוות ברשלנות לעבירת ההריגה, חשוב ואף הכרחי להיוועץ ולהסתייע בעורך דין פלילי הבקיא ברזי עבירות ההמתה השונות.
משרדנו מתמחה בייצוג בעברות המתה בכלל ובעבירת גרם מוות ברשלנות בפרט. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד פלילי המתמחה בייצוג בעבירת גרימת מוות ברשלנות, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.
במקרים דחופים ניתן להתקשר לטלפון 050-9920250
