הוראות כלליות בדיני מעצרים
השימוש במעצר מהווה מעצם טיבה וטבעה צעד פוגעני במיוחד השולל מאדם זכויות יסוד בסיסיות ביותר. משכך המחוקק קבע בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 קריטריונים מאוד ברורים לעשיית שימוש בכלי הפוגעני של מעצר. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של עשיית שימוש בהליך המעצר אף שמדובר בעבירות תעבורה זאת מתוך רצון להרחיק נהגים מסוכנים הגורמים לסיכון לציבור.
מעצר ותחולה
סעיף 1 לחוק המעצרים קובע כי אין מעצר ועיכוב אלא בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו וכי מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו. חוק המעצרים קובע כי הוראות חוק זה יחולו על מעצר ועל עיכוב לפי כל חוק, אלא אם כן נקבעו בחוק הוראות אחרות.
סמכות ענינית
סעיף 2 לחוק המעצרים קובע כי הסמכות הענינית לדון בענין שחוק זה דן בו תהא נתונה ל:
(1) כל עוד לא הוגש כתב אישום – לבית משפט השלום;
(2) לאחר הגשת כתב אישום – לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום;
(3) בערעור – לבית המשפט שלערעור.
סמכות מקומית
סעיף 3 לחוק המעצרים קובע כי בכפוף להוראות אחרות שבחוק זה, הסמכות המקומית בענין שחוק זה דן בו, תהא נתונה לבית המשפט אשר באזור שיפוטו התקיים אחד מאלה:
(1) נעברה העבירה, שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או מקצתה;
(2) נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה, שבקשר אליה מוגשת הבקשה;
(3) האדם מוחזק במעצר ולא ניתן לפנות לבית המשפט במקומות האמורים בפסקאות (1) או (2) בשל נסיבות מיוחדות שיפורטו.
(ב) הוגשה בקשה לבית המשפט לפי חוק זה בענין מעצר או שחרור, ימשיך אותו בית משפט לדון בכל בקשה כאמור הנמצאת בסמכותו הענינית, בקשר לאותה עבירה, אף אם נתונה סמכות מקומית גם לבית משפט אחר, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) הבקשה הקודמת התייחסה למעצר בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(3);
(2) חקירת העבירה הועברה ליחידת חקירות אחרת.
עדיפות למעצר בצו
סעיף 4 לחוק המעצרים קובע כי מעצר אדם יהיה בצו של שופט, אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא צו. מכאן ניתן לראות את העדיפות שנתן המחוקק לקבלת צו מעצר באמצעות בית המשפט וזאת בכדי שהליך המעצר יעבור קודם לכן ביקורת שיפוטית.
תחילת המעצר
סעיף 5 לחוק המעצרים קובע כי תחילת מעצרו של אדם היא באחד מאלה:
(1) במעצר על פי צו שופט שניתן בנוכחות האדם – עם הודעת השופט בפניו על מתן הצו, אלא אם כן קבע השופט מועד אחר;
(2) במעצר על פי צו שופט שניתן בהעדרו של האדם או במעצר שלא על פי צו שופט – עם מסירת הודעה כדין כאמור בסעיף 24 מאת מבצע המעצר לאדם שעומדים לעוצרו, או עם עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, בנסיבות שבהן פוטר הדין ממתן הודעה, כאמור בסעיף 24(ב).
סיום המעצר
סעיף 6 לחוק המעצרים קובע כי מעצרו של אדם יסתיים באחד מאלה:
(1) בתום תקופת המעצר שנקבעה לו;
(2) בהודעה לעצור על החלטת שופט או אדם מוסמך על סיום מעצרו;
(3) הותנה סיום מעצרו בתנאים – בהתמלא התנאים.
(ב) ניתנה החלטה על שחרורו של אדם בהעדרו, תימסר לו, ללא דיחוי, הודעה על כך.
עורך דין תעבורה
לאור העובדה שבית המשפט לתעבורה הינו ערכאה פלילית וכן לאור העובדה שהתמודדות מול הליך מעצר מצריכה מומחיות והבנה בדין הפלילי תוך גיבוש אסטרטגיה משפטית מתאימה, חשוב ואף הכרחי להיוועץ ולהסתייע בעורך דין תעבורה הבקיא ברזי דיני התעבורה, שכן רק עו"ד העוסק בדיני תעבורה באופן יומיומי, יודע ומבין את רזי התחום באופן שיאפשר לעזור לחשוד או נאשם להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו בפני בית המשפט לתעבורה.
משרדנו מתמחה בייצוג בעברות תעבורה בכלל ובדיני מעצרים בפרט. למשרדנו הצלחות משמעותיות בתחום דיני התעבורה. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד לתעבורה, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.
במקרים דחופים ניתן לפנות ישירות לעו"ד חזי כהן בנייד: 050-9920250