השתמטות, עריקות ונפקדות מהשירות הצבאי

כולנו מכירים חבר או מכר שלא הלך לצו גיוס, חייל שנפקד מהבסיס או עריק שבחר לא להגיע תקופה ניכרת ליחידה הצבאית מסיבות כאלה ואחרות. חשוב לדעת כי עריקות הינה מעשה אשר יש בו להשפיע הן על חירותו והן על עתידו של החייל. אז מה בכל זאת לעשות? ומה ההבדל בין השתמטות, נפקד ועריקות? כל התשובות בהמשך.

מהי השתמטות

אין מושג משפטי של "השתמטות", לרוב השתמטות משירות צבאי הינו מונח המיוחס למלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) שלא התייצב לצו גיוס שניתן לו. במינוח המשפטי מקצועי, לרוב עבירה של השתמטות הינה העדרות מהשירות ללא רשות. מכיוון שמלש"ב הוא אדם שטרם התגייס לשירות צבאי מערכת השיפוט הצבאי וגורמי התביעה מתייחסים לתופעה בצורה מקלה יותר וזאת מהסיבה הפשוטה שהמלש"ב טרם התגייס ולפיכך טרם הפנים את חומרת המעשה וטרם למד את קשיחותה ונוקשותה של מערכת החוק הצבאי. לפיכך, כתב אישום נגד "משתמט" מגיוס בבית דין צבאי יוגש רק לאחר היעדרות ארוכה ומשמעותית משירות צבאי ובמקרים של היעדרות "קלה", החייל לרוב עתיד להישפט על כך בכלא צבאי או ע"י קצין שיפוט בבסיס הקליטה והמיון.

גיוס כדין למלש"ב

במקרים של העדר מהשירות ללא רשות של מלש"ב, על התביעה להביא את תיקו האישי של המלש"ב על מנת להוכיח כי הוא גוייס כדין ובכל זאת לא התייצב לשירות.
קריאה ושימוש נכון של הנתונים המופיעים בתיק המלש"ב מאפשרת להפריך את טענות התביעה, עובדה אשר יש בה לשחרר את הנאשם ממעצר ואף לגרום לתביעה לחזור בה מכתב אישום.

מה ההבדל בין עריקות לנפקדות?

חוק השיפוט הצבאי קובע שעריק הוא למעשה מי שנעדר משירותו הצבאי למעלה מ-21 ימים. ולפיכך, מי שנעדר משירותו הצבאי לתקופה הפחותה מ-21 ימים הוא מוגדר כ- "נפקד".
הן נפקדות והן עריקות הן פעולות לא חוקיות מבחינת גורמי השיפוט הצבאי, אז מדוע חשובה ההבחנה? התשובה לכך נעוצה בחומרת הענישה, גורמי השיפוט והרישום הפלילי.

גורמי שיפוט

בעבירת נפקדות החייל לרוב נשפט ביחידתו, מצד אחד מדובר בצעד טוב שכן ביחידה מכירים את החייל, מצבו הכלכלי, מצבו המשפחתי, מצבו הנפשי, מצוקות אישיות וכו'. אולם מנגד, שיפוט ביחידה יכול להחמיר עם החייל שכן נפקדות עלולה לגרום לפגיעה בביצוע משימות כתוצאה מחוסר בכוח אדם, התנהגות בעייתית חוזרת של החייל וכו', דבר שעלול להוביל להחמרה בענישה.
מי שנעדר מהשירות שלא ברשות בין 21 ימים ל-75 ימים לרוב יישפט בפני קצין שיפוט בכיר(קש"ב) בתוך כותלי בית הכלא הצבאי.
בעריקות מעל 75 ימים, בית הדין הצבאי הוא זה שידון בעבירה.

ענישה

חוק השיפוט הצבאי קובע לעבירת עריקות עונש חמור במיוחד של 15 שנות מאסר, אולם בפועל העבירה המיוחסת לחיילים עריקים הינה עבירת היעדר מן השירות שלא ברשות, שעונשה קל יותר ועומד על 3 שנים, כמו כן אורך תקופת המאסר תלוי בפרמטרים רבים ומגוונים כמו תקופת ההיעדרות, עברו של החייל, מצבו הנפשי, מה עשה בתקופת העדרותו, נסיבות אישיות, מצב משפחתי וכו'. כמובן שתקופת ההעדרות מהשירות וכן תקופת המאסר הינן תקופות אשר לא נימנות עם תקופת ימי השירות של החייל. תקופה זו קרויה בעגה הצבאית תב"נ או בסלנג הצבאי "דפוק".

רישום פלילי
הרשעה בעבירת עריקות או העדרות מהשירות שלא ברשות בפני בית דין צבאי גוררת עימה הרשעה פלילית ומשכך גם רישום פלילי לחייל. חשוב לדעת כי רישום פלילי מסווג לרישום פלילי רגיל ורישום פלילי מופחת, עובדה אשר יש בה להשפיע בצורה ישירה ומשמעותית על עתידו התעסוקתי של החייל. לפיכך, אף אם חייל מורשע בעבירת עריקות או העדרות מהשירות שלא ברשות, יש לעמוד על הרישום הפלילי שייוחס לו, דבר אשר ימנע לחייל בעתיד עוגמת נפש וקושי במציאת תעסוקה.

עורך דין צבאי

לאור ההחמרה בענישה וההשלכות העתידיות הקשות הצפויות למי שיורשע בעבירת עריקות או העדרות מהשירות ללא רשות, חשוב ואף הכרחי להיוועץ ולהסתייע בעורך דין צבאי הבקיא ברזי הדין הצבאי בכלל ובעבירות עריקות והעדרות מהשירות ללא רשות בפרט.

משרדנו מתמחה בייצוג בעברות עריקות והעדרות מהשירות ללא רשות. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד צבאי המתמחה בייצוג בעבירות עריקות והעדרות מהשירות ללא רשות, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.