נטל ההוכחה בדיני תעבורה

מהו נטל ההוכחה הנדרש בדיני תעבורה בכדי שבית המשפט יוכל להרשיע נאשם בביצוע עבירה? האם על התביעה להוכיח כל יסוד מיסודות העבירה? האם על התביעה להוכיח יסוד פיזי? יסוד נפשי? האם די בידיעה שיפוטית לגבי נתונים הנדרשים להוכחת העבירה?

יסוד עובדתי

היסוד העובדתי הוא למעשה הוכחת המעשה וקיומן של נסיבות עובדתיות המהוות את היסוד הפיזי לעבירה. לדוגמא, כאשר רוצים להוכיח כי אדם נהג במהירות מופרזת בדרך עירונית, יש להוכיח שאותו אדם: א. נהג  ב. גובה המהירות  ג. את הנסיבה כי מדובר בדרך עירונית.

יסוד נפשי

בניגוד למשפט פלילי לפיו דנים אדם על עבירות כאמור בחוק העונשין ושם הכלל הוא כי חובה על התביעה להוכיח אף את היסוד הנפשי לעבירה, קרי, קיומה של מחשבה פלילית. בדיני תעבורה הכלל הוא כי עבירות תעבורה הינן עבירות מסוג אחריות קפידה ואילו החריג הוא הצורך להוכיח בעבירות תעבורה מסוימות מחשבה פלילית או רשלנות כמו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירת הפקרה וכו'.

מהי אחריות קפידה

סעיף 22 לחוק העונשין קובע כי:

(א)  אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, "בדין" – לרבות בהלכה פסוקה.
(ב)  לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור – עליו הראיה.
(ג)   לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

מכך יוצא כי בעבירות של אחריות קפידה אין צורך להוכיח יסוד נפשי כחלק מיסודות העבירה, אולם אף בעבירות אחריות קפידה נאשם יכול להוכיח שלא עשה את העבירה במחשבה פלילית או רשלנות וכי הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. במצב דברים שכזה נטל ההוכחה עובר לנאשם וזאת בניגוד לכלל שעל התביעה להוכיח את יסודות העבירה.

למעלה מספק סביר

סעיף 34כב(א) לחוק העונשין קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר". דיני תעבורה נדונים עפ"י סדר דין פלילי וכמו במשפט פלילי, גם בדיני תעבורה על התביעה להוכיח ברמה הגבוהה ביותר של למעלה מספר סביר את קיומן של כל יסודות העבירה כנגד הנאשם. במידה והנאשם יעלה ספק סביר בדבר אשמתו הרי שבית המשפט יזכה אותו לכל הפחות מחמת הספק.
לצורך הרשעה לא נדרש שבית המשפט יפעל על סמך ודאות גמורה. השכנוע של בית המשפט מעל לספק סביר הוא למעשה בהשוואה למידת ההוכחה במשפט אזרחי שם נדרשת הוכחה עפ"י מאזן ההסתברויות(51%). מכך יוצא שהכלל הראייתי אינו מחייב האשמה תוכח מעבר לכל ספק. אלה הספק צריך להיות סביר. מול חומר ראיות לכאורה אותה מציגה התביעה, על הנאשם להציג קו הגנה ממשי, ריאלי, המתקבל על הדעת, אשר אינו פרי הדמיון בלבד. אם בית המשפט הדן בדבר אינו מאמין בנכונות סיפורו של הנאשם ואינו מגלה בחומר הראיות יסוד ושורש לגרסה שהוא מעלה, בית המשפט אינו חייב להעדיף את הגרסה נטולת השורשים של הנאשם על פני הגרסה הבנויה על יסודות איתנים שלא נתערערה גם מכוח הספק, רק משום ש"ייתכן" ו"אפשרי הדבר" שהגרסה של הנאשם היא נכונה.

מהו ספק סביר

חובת התביעה לשכנע את בית המשפט בדבר אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר מורכב למעשה מיסוד רציונאלי-אובייקטיבי העשוי להקים ספק שהוא סביר, והיסוד השני הוא מוסרי-סובייקטיבי. ואפשר ששני היסודות הללו אינם צדדים של אותה מטבע. בהיעדר שני יסודות אלה יורשע נאשם בדינו, ובהתקיים אחד מן השניים ייצא זכאי מלפני בית המשפט.

עורך דין תעבורה

לאור העובדה שבית המשפט לתעבורה הינו ערכאה פלילית וכן לאור העובדה שהתמודדות מול אישום המוגש לבית המשפט לתעבורה מצריך מומחיות והבנה בדין הפלילי תוך גיבוש אסטרטגיה משפטית מתאימה, חשוב ואף הכרחי להיוועץ ולהסתייע בעורך דין תעבורה הבקיא ברזי דיני התעבורה, שכן רק עו"ד העוסק בדיני תעבורה באופן יומיומי, יודע ומבין את רזי התחום באופן שיאפשר לעזור לנאשם להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו בפני בית המשפט לתעבורה.

משרדנו מתמחה בייצוג בעברות תעבורה. למשרדנו הצלחות משמעותיות בתחום דיני התעבורה. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד לתעבורה, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.

במקרים דחופים ניתן לפנות ישירות לעו"ד חזי כהן בנייד: 050-9920250