נהיגה בזמן פסילה

נהיגה בזמן פסילה

נהיגה בזמן פסילה

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה במיוחד שיש בה להעיד על זילות מצד מי שנוהג בזמן פסילה כלפי בתי המשפט ורשויות אכיפת החוק ומשכך בתי המשפט מתייחסים בצורה רצינית ומחמירה במיוחד למי שנתפס נוהג בזמן פסילה, כאשר הענישה כוללת בין השאר מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה במיוחד וזאת לצד ענישה נלווית

מהי עבירה של נהיגה בזמן פסילה?

נהיגה בזמן פסילה יכולה להתרחש במספר מצבים:

א. מצב בו מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא
נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודת התעבורה.

ב. מצב בו אדם נוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברישיונו כל עוד הם בתוקפם.

ג. מצב בו מי שהודיעו לו כי נפסל מלהחזיק ברישיון רכב וכל עוד הפסילה בתוקפה הוא משתמש
באותו רכב או מרשה לאחר להשתמש בו.

ד. מצב בו אדם נהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש
שניתן ברכב.

חובת הידיעה וחזקת מודעות

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה במיוחד וכביטוי לחומרת העבירה המחוקק קבע שיש להוכיח "יסוד נפשי" מסוג מודעות בעבירה.
בכדי להתמודד עם מצב בו נהגים יטענו כי לא ידעו על דבר הפסילה שנשלחה אליהם ע"י הרשות בדואר, החוק קובע כי די במשלוח הודעה בדואר רשום אודות דבר הפסילה בכדי שתתקיים החזקה לפיה נהג "מודע" מבחינה חוקית לכך שרישיונו נשלל.
עם זאת, קיימת דרך להפריך את חזקת המודעות וכל מקרה נבחן עפ"י נסיבותיו.

חריגים לסתירת החזקה

חזקה המודעות לדבר הפסילה ניתנת לסתירה בנסיבות חריגות בלבד וזאת בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים:

א. הנהג יוכיח שההודעה בדבר הפסילה לא הגיע לידיו.
ב. ההודעה בדבר הפסילה לא הגיע לידיו מנסיבות שאינן תלויות בו.

מעצר תום הליכים

נהיגה בזמן פסילה מהווה מעשה שיש בו ללמד על זילות בהחלטות בית המשפט ורשויות אכיפת החוק ולכן אדם ששב ונוהג בזמן פסילה מהווה אדם המסכן את עצמו ואת משתמשי הדרך באופן  שמקים עילת מעצר מסוג "מסוכנות".
ולכן כאשר מדובר בעבירה חוזרת או בנסיבות מחמירות אחרות, להליך הפלילי של בירור האשמה מתלווה הליך נוסף של בקשה להותיר את הנהג בזמן המשפט במעצר עד לתום ההליכים מאחורי סורג ובריח כאשר בית המשפט יבחן את האפשרות לתת אמון באדם שכזה וזאת לרוב בפיקוחם של מפקחים או באיזוק אלקטרוני, אם בכלל.

ענישה

סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע שמי שנוהג בזמן פסילה יכול לקבל עונש של עד 3 שלוש שנות מאסר וזאת לצד ענישה נלווית כמו מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי וקנס כספי.
חשוב לשים לב שנהיגה בזמן פסילה מהווה עבירה חמורה המפעילה את סעיף 40א לפקודת התעבורה שקובע כי  אם הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. ולכן במידה ומדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה חמורה אחרת המבוצעת כאשר אותו אדם הורשע בעשר השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה לפחות פעמיים בעבירה חמורה, הרי שהוא צפוי לענישה מחמירה במיוחד של לפחות 10 שנים פסילה וזאת לצד ענישה נוספת.

עורך דין לתעבורה 

משרדנו צבר ניסיון רב בהתמודדות עם עבירות תעבורה.

משרדנו זוקף לזכותו הצלחות משמעותיות ביותר בתחום זה.

הניסיון מוכיח שפניה מוקדמת לעורך דין תעבורה מאפשרת בחינה מעמיקה של חומר הראיות, עריכת בחינת מצב מוקדמת ומושכלת ואף מובילה לתוצאה טובה ומקלה עבור הנהג.

משרדנו חרט על דגלו מתן שירות מקצועי, מהיר ואדיב ללא פשרות, עד למיצוי התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח.

משרדנו מתמחה בייצוג בעבירות תעבורה, במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עורך דין תעבורה המתמחה בייצוג בעבירת נהיגה בזמן פסילה, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.

במקרים דחופים ניתן לפנות ישירות לעו"ד חזי כהן בנייד: 050-9920250